נמאס לי לקרוא מאמרים שהכותרת שלהם מתחילה ב- 5 הטעויות הנפוצות של… אני פוגשת את זה בכל מקום: בפוסטים, בספרים ואפילו במאמרים מקצועיים. הטעויות הנפוצות במוטיבציה, הטעויות הנפוצות במערכות יחסים, הטעויות הנפוצות בהתנהלות מול הצוות החינוכי.
למי המאמרים האלה עוזרים?
אם אתם שואלים אותי, הם עוזרים למי שאוהב להעביר ביקורת, ונוהג לתת עצות לאחרים. הם בטח ובטח לא עוזרים למי שיש לו משפחה עם הפרעת קשב, ולמי שקשה לו לנהל את עצמו. כל המחקרים מראים, שתחושות טובות כמו גאוה משפרות ביצועים ביניהם גם את התיפקודים הניהוליים של מי שלוקה בהפרעת קשב. זה נכון גם למבוגרים וגם לילדים. לטעמי, התזכורת על טעויות, לא מעוררת תחושות טובות כל כך…
כשתענו על השאלות : מתי הצלחתם לגרום לילד לשתף פעולה? מה עשית כדי להצליח? מה ומי עזר לך? תוכלו לשחזר את ההצלחה.
אם הרגשתם טוב עם התשובות, אני מאמינה שתעשו את זה בצורה הכי טובה. בפעם הבאה שתרצו לגרום להילד.ה לשתף פעולה או להתאמץ עשו את זה מתוך הידיעה שהצלחתם, ותנו גם להם להיות גאים בהצלחות.
